#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 1 עד זומם למפרע הוא נפסל או מכאן ולהבא נפסל ומדוע וכיצד הלכה?	"אביי אמר למפרע הוא נפסל שבשעה שהעיד נעשה רשע.<p dir=""rtl"">רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל, א&quot;ד משום דעד זומם חידוש הוא דמאי חזית דסמכת האני סמוך אהני ולכן אין לך אלא בשעת חידושו, וא&quot;ד מעיקר הדין למפרע הוא נפסל אבל משום תקנת הלקוחות אמרו מכאן ולהבא, איכא בינייהו שהעידו שנים על עד אחד שאין כאן חידוש, א&quot;נ שהעדים נפסלו שנמצאו גזלנים.</p><p dir=""rtl"">אמר רבי ירמיה מדיפתי עבד רב פפי עובדא כוותיה דרבא, מר בר רב אשי אמר הלכתא כוותיה דאביי, והלכתא כוותיה דאביי ביע&quot;ל קג&quot;ם.</p>"	סנהדרין כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 מומר אוכל נבלות לתאבון ולהכעיס האם פסול לעדות ומדוע, וכיצד הלכה?	"לתאבון - לכו&quot;ע פסול דהוי רשע דחמס (שאינו מוכן לשלם יותר כסף בשביל אוכל כשר).<p dir=""rtl"">להכעיס - ר' יוסי מכשיר, דסבר רשע לדבר קל אינו רשע לדבר חמור, ולכן הוזם לדיני ממונות כשר לדיני נפשות. ר&quot;מ שפסל אף לדיני נפשות - אביי סבר דכל רשע לדבר קל הוי רשע לדבר חמור, ורבא אמר שלא אמר ר&quot;מ אלא שם שבשניהם הוא רע לשמים ורע לבריות, אבל היכי שאינו רע לבריות כלל כשר, דרק רשע דחמס פסול.</p><p dir=""rtl"">אע&quot;ג דבעלמא קימ&quot;ל ר&quot;מ ור&quot;י הלכה כר&quot;י כאן הלכה כר&quot;מ דסתם לן תנא כוותיה 'זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן (הפסולים) אין כשירין לה', ולר' יוסי הם כשרים לדיני נפשות והיא לא כשרה. והלכתא כוותיה דאביי ביע&quot;ל קג&quot;ם.</p>"	סנהדרין כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז: מנין לראשון בראשון ושני בראשון ושני בשני מן האב ומן האם שפסולים לעדות (לת&quot;ק), לחיוב ולפטור בדיני נפשות ובדיני ממונות?<p dir=""rtl"">ומה דעת ר' יוסי בפסולי עדות?</p>"	"&quot;לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות&quot; אין לבאר כפשוטו שהרי כשאין עושים מעשה אבותיהם כבר כתיב &quot;איש בחטאו ימותו&quot; [ומאי דכתיב &quot;פוקד עון אבות על בנים וכו'&quot; כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם], אלא לא יומתו אבות בעדות בנים ובנים בעדות אבות (שני בראשון), אבות לאבות (ראשון בראשון) מכל שכן, בנים לבנים (שני בשני) מדלא כתיב 'אבות על בן'.<p dir=""rtl"">בנים לעלמא - מדלא כתיב 'בן על אבות' או 'הם על אבות'.</p><p dir=""rtl"">קרובי האם - כפל פעמים אבות, אם אינו ענין לקרובי האב תנהו לקרובי האם.</p><p dir=""rtl"">לזכות - כפל יומתו יומתו פעמיים, אם אינו ענין לחובה תנהו לזכות.</p><p dir=""rtl"">דיני ממונות - &quot;משפט אחד יהיה לכם&quot; משפט השווה לכולכם.</p><p dir=""rtl"">שנינו במשנה אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבא אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו (אבל קרובים מן האם כשרים לו).</p>"	סנהדרין כז:		
